אמריקה מאת אהוד נוה

ביקורת על הספר מאת מערכת 'מי סופר?'

אמריקה מאת אהוד נוה הוא ספר מסע ביוגרפי של גיבור המגלה תרבות חדשה ועולם שונה ממה שהכיר. זהו ספר בסוגת המתח והפשע בשילוב אלמנטים ביוגרפיים. הוא מתאר דייל צעיר בשם אודי כשמו של הסופר, החוזר לביתו בירושלים ומגלה שנורית, חברתו מלאת החיים, רקדנית וזמרת, אהובת הבריות, ניסתה לקחת את חייה בידה לאחר שחתכה את עצמה. הוא עוצר את הדימום, קורא לאמבולנס ומציל אותה ברגע האחרון. כאשר הוא מגלה שזאת לא הפעם הראשונה בה היא ניסתה להתאבד וכשהוריה לוקחים אותה תחת השגחתם, הוא מחליט לקחת פסק זמן לנקות את הראש ולנסוע לנואיבה. כאשר הוא חוזר לארץ כבר התקבלה ההחלטה. הוא מודיע לנורית שהוא עוזב ועובר להתגורר בניו יורק. כמו כל ישראלי המגיע אל התפוח הגדול, גם גיבור הסיפור עובד למחייתו בכל עבודה הנקרית בדרכו. בעזרת מכרים וידידים שרכש בדרך, הוא מפלס את דרכו בהווייה האמריקנית, בתחילה בצילום ולאחר מכן כמוסכניק. הוא מגלה כי “אלו שיטות העבודה. כולם עושים את זה. לא רק הישראלים”. שם, בין השאר הוא פוגש את אלכסנדרה המסתורית שהגיעה מלאס וגאס המעודדת אותו להתמקצע בתחביב הצילום שלו ובין השניים נרקמת לה אט אט מערכת יחסים ואהבים מפתיעה החושפת עוד ועוד מחייה.

תוך כדי הסיפור מתאר לנו נוה את ההוויה האמריקאית ואנקדוטות קטנות אך חשובות כיצד אמריקה עובדת ומה זה בעצם להיות אמריקאי. כיצד מתנהלים הדברים, איך הופכים שהות זמנית לקבועה באמריקה ומהם יחסי הכוחות והגומלין בין האנשים. הוא מתאר על יחסים בין-אישיים ועל טיבם של האמריקאים, על הפשיעה במנהטן, על החוקים והמנטליות האמריקאית הטיפוסית, וגם על אלו שנטמעו בתוכם והיגרו אליה עם חלום לעתיד טוב יותר.

בספר ישנן גם נגיעות נוסטלגיות לאמריקה שאינה עוד ושמאז השתנתה לבלי די. דוגמה לכך היא מסעדת “חלונות על העולם” בבניין הצפוני של מגדלי התאומים שכבר אינם עוד, בה הכיסאות מרופדים בעור והמלצרים עונבים עניבות פרפר מהודקות. גם המקומות והנופים באים לידי ביטוי בספר ואת חלקם יכיר רק יליד המקום או מי שהתגורר באמריקה שנים רבות. כך מאזכר הסופר למשל את קניון אוק קריק העשיר במים בו עצי אלון גבוהים, בו שוכנת העיר סדונה ואת הנוף המדברי ואת שמורות האינדיאנים בדרך אליה.

אין ספק שחלקים רבים בספר מתכתבים עם הביוגרפיה של הסופר. לנו אין דרך לדעת האם הוא מספר את סיפור חייו שלו או שוזר בו גם עלילות דמיוניות שלא קרו מעולם. גם אם כן, זה לא ניכר בספר והקריאה חלקה ודינמית וניכר כי אנו קוראים פשוט את סיפורו האישי של אדם המספר את חייו שלו. התחושה הזאת שאנחנו לא יודעים מתי מדובר במשהו שקרה במציאות ומתי זוהי עלילה דמיונית דווקא מיטיבה עם הספר והופכת אותו למסקרן יותר ומסתורי יותר.

לא נגלה את עלילתו הפתלתלה של הספר והקשר לאף בי איי, לא נגלה מה קורה כאשר הגיבור מקבל הצעה לצלם באפריקה ומה זה גורם למערכת היחסים עם אהובתו החדשה. האם יישארו יחד? האם בא הקץ על האהבה הזאת? תיאלצו לקרוא את הספר בעצמכם ולגלות.

היתרון היחסי של הספר הוא בעיקר כתיבתו הנגישה והפשוטה, בשפה ישירה אך לא בוטה. צורת הכתיבה והניסוח מתאימים לכל אדם ולכל גיל ואינה מתייפייפת או מנסה להתפתל בדימויים או תיאורים מסובכים. כריכת הספר מרהיבה ביופייה והירח המלא האדום בולט על חשכתה של העיר הגדולה.  

הוצאה: בית העורכים

שפת מקור: עברית

סוגה: פרוזה

עורך: דן פרידמן

עריכה ספרותית: יעל שלמון־ברנע

עיצוב כריכה: אהוד נוה

שנת הוצאה: 2022

מספר עמודים: 184

עקב האכילס בספר הוא דווקא העימוד שלו. כותרות הפרקים אינן מובלטות וגדולות מספיק. ניתן היה לצמצם חלק מן הפסקאות ולעמד אותן אחרת. עימוד טוב יותר היה משבח את הספר אף יותר ויתכן כי הדבר ישופר במהדורות הבאות שלו. יחד עם זאת השורות מרווחות וקל לקרוא את הספר במהירות. ההקדמה הפותחת של הספר מאת העורך דן פרידמן מהללת את סיפור הכותב. יתכן כי מקומה הוא דווקא בסופו של הספר. בעינינו לפחות, היא הרסה במעט את סקרנות הקריאה.

בסופו של הספר מציג הכותב מספר שירים הקשורים לנושא ולקוחים מספרו הראשון “זה לא שייקספיר!”. השירים נותנים טעימה נוספת וזווית נוספת לעלילה. יחד עם זאת, אולי היה נכון יותר לשלב אותם ולשזור אותם בעלילה עצמה.

בין השירים התורמים לקו העלילה:

לסיכום: זהו ספר טוב ומעניין הנותן זרקור על חייו של אדם היורד מן הארץ ומהגר לארץ זרה. הוא מותח דיו וגורם לקורא להיסחף אחרי העלילה הפתלתלה ומאפשר להביט על תהליך המעבר בזווית שלא הכרנו עד כה. ממליצים לכם לקרוא אותו ולהיכנס לעולמו של נוה. יש לספר פוטנציאל להפוך לרב-מכר ולקבל את אהדת הקוראים.

אהוד נוה הוא יוצר רב-תחומי ובשנים האחרונות הוציא לאור מספר ספרי שירה. חלק משיריו הולחנו. אמריקה הוא ספר הפרוזה הראשון שלו.-